| ארכיון הישוב | אורי גפן urigefen@hotmail.co.il 04-9820452 | ||||
|
סוג הישוב |
מושב שיתופי | ||||
|
התנועה המישבת |
רסקו והאיחוד החקלאי | ||||
|
מקור השם |
השם שבי ציון ניתן ע"י הקרן הקיימת בניגוד לרצונם של אנשי רקסינגן שבחרו בשם "מלכותיה" בהאמינם שהשם רקסינגן הוא תרגם מן המילה הלטינית "רקס" (מלך בעברית). בקרן הקיימת היו בדעה שלא יתכן ששם של כפר שגורשו ממנו יהיה שמו של כפר בפלשתינה… | ||||
|
תולדות המושב |
הקרקעות נרכשו מפהימה פאקרי ביי, אלמנת המנוח סעיד קיאמל פאשה מנכבדי עכו, ונכדת השולטן התורכי עבדול חמיד. לפי המסופר יצא בעלה לטיול סביב העולם, ובדרכו עבר במונטה קרלו. שם בהימורי רולטה הפסיד לא רק את כל כספו אלא גם את הקושנים על הקרקעות בין עכו לראש הנקרה. ההסכם הראשון שמטרתו להעביר אדמות אלו לידיים יהדיות נעשה ביום 27.1.1934 בין האלמנה לשתי קבוצות קונים: סוסקין ולוי, שהיו היוזמים והמיסדים של נהריה ובין ד"ר פינר מבכירי המחלקה להתישבות יהודי גרמניה בסוכנות היהודית.
באסיפה המיסדת הוחלט שכל גבר יהיה חבר באגודה ועליו להעביר את הונו הכספי ולהשקיעו באגודה. הוחלט גם שאותם הגברים אשר אין ברשותם הון, יתקבלו כחברים שווי זכויות באגודה. באמצעות ההון המושקע תקים האגודה כפר שיתופי על יסודות המסורת והדת, כפי שהיו נהוגים מזה מאות בשנים בקהילה. בכפר תקבל כל משפחה בית, כאשר כל בנ י המשפחה יעבדו באגודה לפי משכורת. האסיפה גם הסכימה לשלוח שלושה נציגים בנוסף למנהיג – הד"ר שויאר ומשפחתו שכבר עלו ארצה – כדי לאיתר נקודת התישבות מתאימה. אלו, מתוך מספר אפשרויות, בחרו את אדמת הגליל המערבי. כל חבר באגודה התחייב לשלם מכיסו אלף לי"ש. אלו שלא היה ביכולתם לשלם, קבלו הלוואה מלונדון. תשלום זה זיכה אותם בסרטיפיקטים לעליה, ואף קידם את תאריך עליתם. הישוב תוכנן כהתישבות חומה ומגדל. את התוכנית הכין המהנדס מרקוביץ. העליה תוכננה ל- 13 באפריל 1938 (3 ימים לפני פסח). עם שחר הופיעה שיירת מכוניות ועליה חלקי מגדל, צריפים וחומה. אנשי ההגנה ומשמרת הישובים העבריים הבטיחה את העליה למקום. באותו יום היה חמסין חזק אך למרות זאת התנהלה העבודה בהתלהבות רבה ולפנות ערב כבר עמד הישוב על מקומו ובו 2 צריפי מגורים, חדר אוכל, חומה ומגדל.
| ||||
|
ענפים שהיו ואינם |
בבואם למקום מצאו שממה גמורה. הפעילות היחידה שהיתה במקום לפני בוא המתישבים היתה כריית זיפזיף ע"י "אבן וסיד" והם הקימו מסילה כדי להעביר את קרוניות הזיפזיף. עבודה זו שמשה בימים הראשונים מקור הכנסה ותעסוקה עקרי לחברים. יחד עם זאת עסקו בצאן, דיג, פרדס, מלונאות.
| ||||
|
חקלאות כיום |
מטעי אבוקדו, גידולי שדה במסגרת שותפות אזורית, לול, רפת
| ||||
|
תעשיה |
מפעל לאריזות פלסטיות
| ||||
| רשם |
אורי גפן, ארכיון הישוב | ||||
| תאריך עידכון |
01 אוגוסט, 2004 |
